הבוקר כשהגעתי לעבודה ראיתי שליאת, השותפה שלי למשרד, ממש מדוכאת. התחלתי לתחקר אותה מה קרה, ואז היא סיפרה לי. "אתמול היה אמור להיות יום ממש מרגש עבורי. יום הנישואין העשירי שלי ושל בעלי. כבר לפני חודשיים התרעתי בפניו שהיום הזה מתקרב. רמזתי לו שאני אשמח אם ניסע לאיזה סופשבוע או אם הוא יפתיע אותי בדרך אחרת כלשהי. מה נראה לך שקרה?" היא משכה באפה. "היום התחיל והסתיים בדיוק באותו צורה. כרגיל. לא קיבלתי פרחים, לא כרטיס טיסה זוגי לפריז, כלום. ממש התבאסתי!" אמרה.
"אני מה זה מבינה אותך", אמרתי. "גם בעלי פספס את יום השנה שלנו לפני חודשיים. זה ממש מעצבן!"
"נכון", הסתכלה עלי בעיניים מיואשות. "כאילו זה פשוט לא אכפת לו".
"אבל דיברת איתו על זה?" שאלתי.
"לא, סתם עשיתי לו פרצופים. אם הוא לא מסוגל להבין לבד מה הבעיה, אז באמת שיש לנו כאן בעיה", הכריזה.
"נכון", אמרתי. "ועדיין, אם לא תדברי איתו הוא לא יבין מה קרה וזה לא ייפתר".
"כן", נאנחה ליאת. "כרגיל את צודקת".
"חכי רגע, יש לי משהו קטן להראות לך", אמרתי לה. שלפתי את המאמר המצוין 'מהי גדולה?' של הפילוסוף ל. רון האברד, ונתתי לה לקרוא. "לא משנה מה תהיה הסיבה, נסי פשוט להמשיך לאהוב אותו. ברור שיש לו במה להשתפר... אבל הוא עדיין בעלך".
ליאת הבטיחה לחשוב על זה, ולמחרת בבוקר נפגשנו שוב במשרד.
"נו, מה אני אגיד לך. הוא שכח. היה להם ביקור בעבודה של נשיא החברה מחו"ל. הוא פחד אפילו לספר לי. אבל יישמתי את המאמר. חוץ מזה, החלטתי לקחת אחריות והזמנתי בעצמי זוג כרטיסים לפריז. אנחנו נוסעים מחרתיים!" אמרה בעיניים נוצצות.
"מדהים, תיהנו!" אמרתי, וחשבתי כמה מדהים המאמר הזה, שתמיד מציל יחסים רעועים.
טיפ זה לקוח מתוך הקורס "איך לשפר יחסים עם אחרים", אותו אפשר ללמוד במרכז לסיינטולוגיה ישראל.
נשמח לשמוע פידבקים על יישום הטיפ או לענות על כל שאלה בנושא.