רציתי לספר לכם מה קידם אותי בגשר בסופו של דבר, באמת.
התחלתי לפני הרבהההה שנים, ועשיתי הכול בעצלתיים – באתי, לא באתי וכו'. הבעיה העיקרית היתה שלא למדתי בכלל כי אני
(תמיד צודקת) לא צריכה ללמוד ואין לי סבלנות לזה. אני פשוט רוצה להיות פרקליר!
אבל גם כדי להיות פרקליר צריך לדעת...
אז התגלגלתי, ובזכות העובדה שיש לי בעל (גיא כהן, מנכ"ל ארגון הערב) שכל הזמן דוחף, המשכתי.
סיימתי NED, ועליתי על הנתיב האלטרנטיבי לקליר ועשיתי את השלבים של Power ו-Power+ ועצרתי.
ואז פעם בשנה נסעתי לדנמרק לטיפול PTS, ממש כך, אני לא צוחקת.
לפני כשנתיים וחצי הודיעו לי שאני צריכה לעשות שוב את האובייקטיבים. ואז הודיעו לי שגם את הפיוריף אני צריכה לעשות שוב...
הפיוריף לא היה קל, אבל בזכות שחר ואורן הצלחתי לעבור דרך ולסיים.
בסוף ינואר 2012 החלטתי לעשות את האובייקטיבים יחד עם יונית גרשון בדנמרק. זו התחנה החשובה הראשונה בסיפור שלי. במהלך התהליכים האלו קרו לי דברים נפלאים. בפעם הראשונה בחיי רציתי להיות אודיטור. לא האמנתי שרון נותן לי פולדר וסומך עליי (בשלב כל-כך מוקדם על הגשר) שאקח אחריות מלאה על הפרקליר שלי, שאדווח הכול בצורה ברורה ל-C/S, שלא אציץ בפולדר לאיזורים שאינם מענייני ומתפקידי... הייתי פשוט בהלם! ומנקודת המבט של הפרקליר היה לי קשה להאמין שעשיתי את כל הגשר בלי לדעת את הדברים שלמדתי באובייקטיבים. שלב אחרי שלב נפקחו עיני עוד ועוד והרגשתי שעשיתי את כל הגשר שלי כמו שלושת הקופים (בלי לראות, בלי לשמוע ובלי לדבר).
זו היתה הנקודה הראשונה בה התחלתי לראות דברים (דברים שרואים משם לא רואים מכאן). כשסיימנו וחזרנו לארץ בתחילת מרץ, התחלתי ללמוד. המשכתי ללמוד עד כמה שיכולתי והתחנה הבאה המעניינת בסיפור שלי היתה ה-'יסודות'. (כשהייתי לקראת סוף NED ב-2007 השתחררו ה-'יסודות').
אתם יכולים ודאי לדמיין שלא טרחתי אפילו לפתוח אותם... אחרי שחזרתי לארץ עליתי על 'קורס סיינטולוג מוסמך של האברד' (HQS) ובין היתר קראתי את הספר 'יסודות המחשבה'. כמעט כל פרק שקראתי בו גרם לי להתרגשות ולדמעות ולא היה ברור אם מעצב או משמחה. שוב, לא הבנתי איך בכלל הצלחתי להתקדם לאן שהוא בלי לקרוא את הספר המדהים הזה. הכול כתוב שם. רון מסביר בו הכול, וזה הפיל אותי עוד יותר חזק.
ביולי 2012, הגעתי לדנמרק לעשות את ההכנות לרמות ה-OT. סיימתי וחזרתי בהרגשה של "קדושה" אחרי שעשיתי את תהליך ההרצה של מטרות כוזבות (ה-FPRD) (חזרתי עם 'הילה' מעל הראש).
בשלב הזה יכולתי לזכור בבירור דברים שלא זכרתי קודם. לקח לי זמן לתקשר את זה כי אני למודת אכזבות, אבל זה לא עזב אותי. בסופו של דבר תקשרתי עם מי שהיה צריך וכמובן קיבלתי הוראה להגיע לדנמרק מיד.
לקח קצת זמן כי לעולם הפיזיקלי היה הרבה מה לומר על זה, אבל הגעתי, נכנסתי עם שירית, האחת והיחידה, והצהרתי על המצב של קליר. זה היה התהליך הכי חלק שעברתי בחיי והמטען נעלם כמו קסם. הוא פשוט התפוגג.
אני חושבת שאין תקופה יפה וטובה יותר מזו למי מכם שמתחיל עכשיו את הגשר. הדבר החשוב ביותר בעיני הוא לעבור הכשרה. לצערי, אני התעקשתי רק לקבל תהליכים... זה לוקח יותר זמן ועולה הרבה יותר כסף כשלא מבינים על מה מדובר והיום יש את ה-'יסודות' שמסבירים הכול, יש את האובייקטיבים שעושים עבודה מושלמת. ויש את רון כמובן...
בראש וראשונה תודה לגיא שבלי הרוח הגבית שלו והטון 40 שלו מי יודע איפה הייתי היום. תודה לחגית שרבה וצועקת וחולקת איתי חוש הומור ודחקות. תודה לשלומית חברתי והאודיטור שלי שבעצם איתה זה קרה. איתה למדתי להבין מה אודיטור מסוגל לעשות בשבילך ומה זה caring. תודה לכל האודיטורים שסבלו אותי לאורך הדרך והבינו אותי. תודה לכל ה-C/Ss שעשו ועושים עבודתם נאמנה. תודה לארגון תל אביב ולחברי הצוות שלו. תודה לארגון בדנמרק שמלא באנשים טובים באמצע הדרך. ותודה לכל מי ששכחתי, למשל לשלמה רייף שעודד אותי פעמים רבות ולסבטלנה שישבה איתי בפיוריף.
ולסיום, תודה לאיש שתמיד כשאני חושבת על מה הוא עבר כדי להגיש לנו את הכול על מגש של כסף, עיני מתמלאות דמעות, רון.
סיגל חופשי-כהן
רוצה לקבל עדכונים בכל פעם שמתפרסם סיפור הצלחה חדש של סיינטולוגים שמתקדמים על הגשר?
מלא את הפרטים הבאים:
