אבנר היה אחד מהלקוחות הראשונים שלי. מדובר ביועץ מס שנתן ללקוחות שירות של ייעוץ מס והנהלת חשבונות.
באחד הימים קיבלתי ממנו שיחת טלפון. אבנר אמר לי שהוא מחפש יועץ פיננסי. לאחר שיחה קצרה, קבענו להיפגש.
בפגישה איתו פרש אבנר לפני את התוכנית שלו:
הוא רצה להרחיב את הפעילות העסקית שלו ולצרף לקוחות חדשים אך הרגיש "תקוע" ולא ידע כיצד לעשות זאת מבלי "לפרוץ" את מסגרת ההוצאות שלו.
בדקתי יחד עם אבנר את סדר היום שלו ואילו מטלות הוא מבצע.
כך לדוגמא, התברר שאבנר היה מקדיש מספר שעות מדי שבוע בתיוק מסמכים של לקוחות.
אבנר הסביר שלא רק שכך הוא מקפיד על תיוק נאות אלא שהוא גם חוסך.
הוא מעסיק מזכירה במשרה חלקית במקום במשרה מלאה ועל-ידי כך "חוסך" כ-2,000 ש"ח בחודש באמצעות ביצוע עבודות התיוק והאדמיניסטרציה בעצמו.
עברתי יחד עם אבנר על המספרים.
הראיתי לו שעל ידי כך שישכור מזכירה במשרה מלאה ויעביר אליה באופן מלא את הטיפול באדמיניסטרציה ובתיוקים, הוא יוכל לתת שירות ללקוחות נוספים ולהכניס לעסק הרבה יותר מאשר 2,000 ש"ח בחודש.
בתחילה הוא היה ספקן ואמר שהדברים הללו אולי נכונים על הנייר אבל שבמציאות הדברים שונים ומתנהלים אחרת. יחד עם זאת, הוא הודה שהוא לא לוקח לקוחות חדשים מאחר והוא כבר עמוס מדי ואפילו הוריד את המודעה שהיה לו בעיתון המקומי מאחר וחשש שלא יוכל לתת שירות ללקוחות נוספים שיפנו אליו.
לאחר שיחה קצרה, אבנר קיבל את עצתי ופנה לדבר עם המזכירה שלו.
היא מצידה, שמחה לעבור לעבוד במשרה מלאה. במקביל, ביצענו מספר פעולות שיווק על מנת להכניס לקוחות נוספים. עד מהרה מילאנו את לוח הזמנים של אבנר עם עבודה נוספת והגדלנו את רמת ההכנסה והרווחיות של העסק.
זהו דפוס הפעולה הנפוץ ביותר שנתקלתי בו אצל בעלי עסקים קטנים ועצמאים אשר מונע התרחבות והגדלת ההכנסה. התכנון הפיננסי שלהם, במידה וקיים אחד שכזה אצלם בעסק, מסתכם במציאת דרכים לצמצם הוצאות ועדיין להישאר עם "משהו" בסוף החודש.
הדבר הזה מונע מהם מלייצר עוד הכנסה ולהביא למצב שאפילו יוכלו לשים משהו בצד לעתיד.
