חברה טובה שאלה לפני כמה ימים מה עושים אם החדר של הקטנה מלא בשטויות, צעצועים ישנים, בגדים שכבר לא עולים עליה וכו', והיא פשוט לא מוכנה להיפרד מהם? יש שם מכוניות צעצוע מגיל שנתיים, מעיל ורוד שהיא קיבלה ליום הולדת שלוש והיא מאוד אהבה, ועוד כהנה וכהנה פריטים לא רלוונטיים בעליל שתופסים מלא מקום.
הם מסכימים בבית על כך שהדברים שלה הם רק שלה, אבל עדיין ההורים מתוסכלים מכך שהחדר שלה נראה כמו מחסן ולא כמו חדר ילדים...
ידעתי שנורית, החברה שלי, עונדת שרשרת בעלת ערך סנטימנטלי עצום עבורה. שרשרת שעברה בירושה דרך ארבעה דורות ושלפני כמה עשרות שנים סבתא שלה ענדה בעודה בגטו. אז החלטתי לשאול אותה אם היא מוכנה לוותר על השרשרת כדי לקנות אחת חדשה. הוספתי בקלילות שיש היום שרשראות הרבה יותר מודרניות.
היא הסתכלה עלי בהלם, ואז חייכה כשהבינה.
"כן, את מבינה? אלה באמת החפצים של נטע. רק היא יכולה להחליט מתי היא נפרדת מהם לשלום ומפנה מקום לדברים חדשים. לכולנו יש את אותם פריטים שאנחנו לא נזרוק ולא נמסור לעולם, וזה בסדר. וזה ככה גם אצל ילדים. תני לה את הזמן, סביר להניח שמתישהו היא תרצה לפנות מקום לדברים חדשים", אמרתי לה.
נורית חייכה. "את יודעת מה, את צודקת?" אמרה והחליטה לא להעלות את הנושא בפני נטע יותר.
מסתבר שאחרי שבוע, סבא של נטע קנה לה אופניים חדשים, ובאמת לא היה מקום בחדר שלה עבורם. נטע הבינה שזה או האופניים החדשים, או מכונית הצעצוע הישנה מגיל שנה. היא החליטה לפנות מקום, ונורית נשמעה ממש מרוצה כשהתקשרה לספר לי שזה באמת פועל.
טיפ זה מבוסס על הקורס "איך לגדל ילדים בצורה מוצלחת", אותו אפשר ללמוד במרכז לסיינטולוגיה ישראל.
נשמח לשמוע פידבקים על יישום הטיפ או לענות על כל שאלה בנושא.
