אורי משתתף בתחרויות שייט מאז שהיה צעיר אך לפני מספר שנים קיבל החלטה להפוך את הספורט מתחביב למקצוע.
מאז קיבל את ההחלטה אורח השנים שלו השתנה באופן ניכר ומשטר האימונים הפך להיות קשוח יותר. מצד שני, הדירוג של אורי כשייט עלה גם כן וכעת הוא מועמד להתחרות באולימפיאדה הקרובה.
עם זאת, בשנתיים הראשונות לאחר שהפך לספורטאי מקצועי, ההישגים של אורי בספורט לא באו לידי ביטוי בהכנסה. זמן רב הוא היה "שבוי" ברעיון שעצם העיסוק בספורט באופן מקצועי יביא איתו את הכסף ואת התהילה אך ככל שחלף הזמן הוא הבין שלא כך הם פני הדברים.
העניין הפריע לאורי וגרם לו לתסכול. לאחר אחת התחרויות בהן נחל אכזבה שקל לפרוש.
האכזבה מההפסד בתחרות התווספה לתסכול המתמשך מהיעדר מימון נאות.
"העיסוק בספורט שונה מתחומים אחרים מאחר ואתה לא מוכר מוצר או שרות ללקוח ומקבל כסף בתמורה" אמר לו המאמן.
"יחד עם זאת, חשוב שתדע שחוקי הכלכלה חלים גם על תחומי הספורט" הוסיף "אתה אומנם לא מוכר מוצר אבל אתה כן מספק תמורה".
הדבר קצת בלבל את אורי והוא דרש מהמאמן שיבהיר את עצמו.
"כאשר אתה מנצח בתחרויות, אתה מסב הנאה לאוהדים שלך ומביא כבוד למדינה אותה אתה מייצג" הסביר המאמן "במקרה של ספורטאי, הדבר מתרחב גם לאורח החיים שאתה מנהל".
"כאשר אתה מנהל אורח חיים מסודר, האוהדים שלך מעריכים זאת ומוכנים בתמורה לתת לך את האהדה שלהם. באופן דומה, המממנים שלך יעריכו זאת ויהיו מוכנים להמשיך את המימון".
"אבל האהדה של המעריצים והכסף של המממנים יגיע תמיד עקב הישגים בספורט. זאת התמורה שאתה מספק".
מאז אותה שיחה עברו מספר שנים אך הדבר היה כנר לרגליו של אורי.
הוא הבין טוב יותר את החליפין שהוא מספק ושכנגדו הוא יכול לקבל כסף.
הדבר דרבן אותו להתקדם ולהתמיד באימונים המפרכים.
ככל שהישגיו גדלו, כך קל יותר היה להשיג מימון. לאחר אחת התחרויות בהן הגיע לאחד משלושת המקומות הראשונים, התבשר כי נחתם חוזה מימון עם אחת מהחברות הגדולות במשק. דבר זה הביא הסב לאורי סיפוק רב מאחר וידע שהדבר התאפשר בזכות ההישגים שהגיע אליהם.
