על המדף בארון שלי יש תיבת עץ. אדם זר שיפתח אותה יחשוב שיש בה גיבוב של פריטים שלא קשורים זה לזה. אבל הם קשורים זה לזה – ועוד איך!
צדף קטן, פרח שהתייבש כבר, ציור מקומט – המון פריטים שהילדים שלי נתנו לי בשלב זה או אחר. אני יודעת שיש הורים שלא תמיד מתייחסים לפריטים האלה. אבל כשכן לוקחים את הפריטים האלה, כשמעניקים להם את הכבוד הראוי – הילדים ממש פורחים כתוצאה מכך.
היום אחר הצהריים למשל הלכתי עם בת השלוש שלי בחזרה הביתה מהגן. בדרך היא נעצרה פתאום, הרימה פרח לבן מקסים והגישה לי אותו. אמרתי לה תודה, שמתי אותו בתיק שלה וכשהגענו הביתה הפרח מצא את מקומו בתיבה.
קחו את התשורות הקטנות האלה שהילדים שלכם מגישים לכם בכל הכבוד הראוי – זה עולם ומלואו מבחינתם (גם אם מדובר באבן קטנה או בחתיכת עוגה שהם השאירו בצלחת). וזה עושה עבורם את כל ההבדל.
בהצלחה!
טיפ זה מבוסס על הקורס "הורות מוצלחת של בני העשרה", אותו אפשר ללמוד במרכז לסיינטולוגיה ישראל.
נשמח לשמוע פידבקים על יישום הטיפ או לענות על כל שאלה בנושא.
