יעדי סיינטולוגיה: “תרבות ללא אי-שפיות, ללא פושעים וללא מלחמה, שבה בעלי היכולת יכולים לשגשג ולאנשים הגונים יכולות להיות זכויות,
ושבה האדם חופשי לצמוח לעבר פסגות גבוהות יותר. אלו הם יעדי הסיינטולוגיה.” - ל. רון האברד | מייסד סיינטולוגיה
"כשאתה נותן משהו לילד, זה שלו. זה כבר לא שלך. בגדים, צעצועים, החדר שלו, מה שניתן לו חייב להישאר בשליטתו הבלעדית. אז הוא קורע את החולצה שלו, הורס את המיטה שלו, שובר את מכונית הכיבוי שלו. זה לא עסקך. איך היית מרגיש אם מישהו היה נותן לך מתנה לחג ולאחר מכן אומר לך, יום אחרי יום מאז והלאה, מה אתה אמור לעשות איתה, ואפילו מעניש אותך אם לא טיפלת בה כפי שמעניק המתנה היה רוצה?"
- ל. רון האברד, מתוך הקורס "איך לגדל ילדים בצורה מוצלחת"
איזה הורה לא מכיר את הסיטואציה הבאה: הוא קונה לילדו, באהבה רבה, משחק חדש, ספר, בגד יפה. הוא נותן את המתנה לילדו ואחרי יום, שבוע, או במקרה הגרוע יותר, חצי שעה, הצעצוע שבור, הספר קרוע, הבגד מוכתם. דיכאון. האינסטינקט הראשוני הוא לגעור בו, לומר לו שהוא לא יודע לשמור על הדברים שלו ושיותר הוא לא יקבל שום דבר.
מה דעתך? האם זו התגובה הנכונה?
ניתן להסתכל על כך מנקודת מבט אחרת: דודה ברכה מביאה לנו לחג אגרטל שבעיניה הוא פאר היצירה. מצוירים עליו פרחים סגולים וכתומים, והיא מספרת לנו בגאווה שהוא עלה לה 250 שקלים, ושיש פתק החלפה "ליתר ביטחון" (ובשלב הזה היא נועצת בנו מבט מתרה ואומרת שהאגרטל מתאים בול לווילונות שלנו). אנחנו כמובן לא אוהבים את האגרטל הזה, ובהזדמנות הראשונה אנחנו ניגשים בסתר לחנות ומחליפים את האגרטל במשהו יותר מתקבל על הדעת.
בפעם הבאה שדודה ברכה מגיעה לביקור, היא כמובן מחפשת את האגרטל בעיניה, וארשת של אכזבה ניכרת על פניה כשהיא מבינה שהחלפנו את האגרטל שהיא בחרה בסט סירים למטבח.
איך נרגיש במצב זה? מצד אחד, היא באמת פעלה מתוך רצון טוב ובחרה במשהו שלדעתה הוא יפה. מצד שני, היא נתנה לנו אותו, נכון? עכשיו הוא כבר שלנו, וזכותנו להחליט מה לעשות איתו.
אותו המנגנון עובד בדיוק באותה הצורה עם ילדים. ברגע שאנחנו נותנים להם משהו, ולא משנה מהו, הוא שייך להם. הוא כבר לא שלנו. ואם הצעצוע ייהרס, הילד אולי יבין שבפעם הבאה כדאי שהוא יהיה עם הצעצועים שלו קצת יותר עדין. הרכוש של הילדים הוא שלהם, לא של ההורים שלהם. נכון, זה לא קל להסתכל על השמלה הלבנה שקנית לביתך כשהיא עם כתם גלידה כי הבת שלך החליטה שהיא לא לובשת סינר. זה בהחלט כאב לב. אבל חשוב יותר לתת לה בעלות על הדברים שלה, לתת לה לבטא את הדטרמיניזם[1] שלה ולהחליט מה קורה עם החפצים שלה.
ילדים שמקבלים את הזכות הזאת, גדלים בצורה שפויה ויש להם חוש בעלות נכון בנוגע לרכוש.
טיפ זה מבוסס על הקורס "איך לגדל ילדים בצורה מוצלחת", אותו אפשר ללמוד במרכז לסיינטולוגיה ישראל.
נשמח לשמוע פידבקים על יישום הטיפ או לענות על כל שאלה בנושא.
[1] דטרמיניזם: כוח הבחירה או היכולת להחליט.
קורס בסיסי - "איך לגדל ילדים בצורה מוצלחת"
מרגישים שאתם נאבקים בילד שלכם
24 שעות ביממה?
רוצים לדעת איך להיות ההורים שתמיד חלמתם להיות, בלי לחצים מיותרים?
בעזרת כמה עקרונות מפתח שכל הורה יכול ללמוד בקלות, תוכלו אחת ולתמיד לפתור את כל הצרות שיש לכם בחינוך, בתקשורת ובגידול הילד שלכם. מדובר בקורס קצר ומשנה חיים שאחריו תרגישו כמו סופר הורים!
לקבלת פרטים נוספים על הקורס מלאו את הפרטים הבאים (220 ש"ח בלבד):
